רוב היזמים בטוחים שהסיבה שהם לא גייסו היא המוצר, השוק או התזמון.אבל בפועל — הרבה פעמים מה שקובע זה דפוסי האישיות שאנחנו מביאים לפגישה עם משקיעים. בקטע הזה מתוך וובינר על הפסיכולוגיה של גיוס הון, אני מציגה איך דפוסי אישיות שונים משפיעים על פגישות עם משקיעים: • למה ניסיון להיות מושלם גורם לך להיראות לחוץ • איך עודף נתונים טכניים מכבה את ההתלהבות של המשקיע • למה הצפת סיכונים מוקדמת מדי עוצרת את הגיוס • איך התאמה מוגזמת למשקיע גורמת לאיבוד המסר השתמשתי באניאגרם כמפת דרכים להבנת דפוסי אישיות...

הייתה לי שיחה מעניינת השבוע עם יזמת שרצתה להניע גיוס ותקועה כבר כמה חודשים.  היה ברור לה מה היא צריכה לפני שמתחילים:  לסיים מצגת, להפגש עם כמה אנשים מהתעשייה, להחליט עם מי מתחילים. ביומיום האינטנסיבי — כל זה נדחה. שבוע, שבועיים, חודש. שאלתי אותה: יש משקיעה אחת שאת מכירה, שתוכלי לקבוע איתה קפה לא פורמלי השבוע — בלי שזה תלוי בכלום אחר? "כן." אז זה. לא הצעד הנכון. לא הסדר המושלם. פגישה אחת, עם מישהו מוכר, השבוע. היא קבעה. משהו התחיל לזוז. השבוע- מה קל לך להניע?  ניצחון קטן מניע יותר מתכנון גדול.

חיכינו לרגע המושלם כדי להקליט. הוא לא הגיע. אז פשוט לחצנו Record. שיחה על מה שקורה כשמפסיקים למכור ומתחילים פשוט לדבר. עם סיוון אוהבים.   נקודות למחשבה שנשארו איתי:   אל תהיו העתק-הדבק של יזמים אחרים. יש לנו נטייה לנסות להישמע כמו "היזם המושלם". אבל האימפקט שלנו לא נמצא במילים המפוצצות שכולם משתמשים בהן. הוא נמצא בסיפור שרק אנחנו יכולים לספר. שם נוצר החיבור האמיתי.   לפעמים הגיוס נתקע בגלל טלפון אחד. אנחנו יכולים לרדוף חודשים אחרי VCs כשבפועל המחסום הוא פנימי. יזם אחד נמנע משיחה עם חבר קרוב...