בימים לחוצים דפוסי הההתנהגות האוטומטיים שלנו פועלים בוולים גבוה. אנחנו יותר פרפקציוניסטים, תזזיתיים, ריכוזיים, מרצים אחרים, פריקים של שליטה, דחיינים. ההתנהגויות האלו הן הרבה פעמים מנגנוני הגנה שעובדים שעות נוספות כשהם מרגישים שאנחנו במצב הישרדות.
בתקופות לחץ הפרפקציוניסט הוא יותר פרפקציוניסט- איך זה משפיע?
כשאנחנו פועלים מתוך דפוסי ההתנהגות האוטומטיים אנחנו זזים יותר לאט ורואים פחות אפשרויות
סיפור מקרה-
דני, יזם של חברת אבטחת מידע נפגש איתי כדי להבין איך יוכל לשדר עסקים כרגיל ללקוחות כשהחברה במשבר. הוא קיבל עצות מצויינות מיזם ותיק על המסר שכדאי לו להעביר אבל כבר שבועיים חלפו והוא עדיין לא תיקשר את המסר. כשניסינו להבין למה זה לא קורה, גילינו שכל יום הוא מחליט שהיום הוא ישלח מייל ללקוחות אבל לא מוצא את הניסוח המדוייק. הפרפקציוניזם שלו אומר שאם זה לא מושלם, לא שולחים. זה יעשה נזק. בנתיים נגרם נזק ממצב מתמשך של חוסר וודאות אצל הלקוחות. החלטנו לא להלחם בפרקציוניזם שנמצא כרגע בשיא אלא להתרכז בדפוסי התנהגות אחרים שירתמו אותו לפעולה. לדני מאוד חשובה אחריות ומחוייבות כלפי לקוחות. המוטיבציה הזאת רתמה אותו לדווח ללקוחות באופן אישי טלפונית במקום להתקע על מייל פורמלי לכלל הלקוחות.
מה עושים כשדפוס ההתנהגות תוקע אותנו?
שמים לב מה עוצר אותנו- הדחיינות, השתלטנות, ה"לא נעים" לי. כשאנחנו מזהים שהסיבה מנטלית נוכל לחפש פיתרון רלבנטי במקום עוד עצות טכניות. כמו שאם אנחנו מחפשים דרך לעשות יותר פעילות גופנית חשוב לזהות שאנחנו לא צריכים עכשיו תוכנית אימונים אלא דרכים להוציא לפועל את מה שאנחנו יודעים שצריך לעשות.
מחלקים לחלקים קטנים- כשאנחנו חזק בתוך הפרפקציוניזם, הצורך בשליטה או הדחיינות, זה לא הזמן לקחת על עצמנו משימות גדולות מחוץ לאזור הנוחות. כדאי להתחיל במשהו שהוא קצת מאתגר אבל גם נגיש- להרים טלפונים לאנשים שיותר נח לנו לדבר איתם, לשנות את המוצר לכיוון שקל לנו עכשיו להניע...
בתקופה של לחץ כדאי לשים לב איפה הנטיה שלנו לריצוי, לשליטה, לדחיינות, לחפירה בפרטים מאטה ומצמצמת אותנו. יעזור לנו לחפש פיתרון רלבנטי למעצור המנטלי במקום פתרון טכני למצב. כדאי לקחת על עצמנו אתגרים קטנים ונגישים שיאפשרו תנועה קדימה.
Comments